השבוע החלטתי שאני חייבת לשנס מתניים ולהתחיל לעבוד ברצינות. אביב הגיע – פסח בא, ואיתו אנרגיות חדשות לנסות מתכונים חדשים. אני כל כך אוהבת את האביב: הפריחה, ריח הדשא ובעיקר שמיים כחולים. זה עושה לי כל כך טוב.
כל כך כיף לשבת בגינה, להנות מקרני השמש המלטפות ולשחק בפלאפון, אופס! התבלבלתי. להחליט איזה מתכונים חדשים מבשלים מהספר.
די לשחק בפלאפון!! די לראות סדרות בטלויזיה!! קודם מבשלים ורק אחר כך רואים את שאר הפרקים של העונה הראשונה של "משחק הקלפים". אוף! יש כבר עונה שנייה. כל כך הרבה להספיק. ויש גם פרק חדש של "גריי".
ומחר כבר יש עונה חדשה של "משחקי הכס".
יאללה לבשל, מהר , מהר. אני במתח!!
אז מה היה לנו השבוע?
אזרתי אומץ והכנתי מרק כרוב חמוץ-מתוק (עמוד 64). יצא מ-ע-ו-ל-ה. קצת פחדתי שהמשפחה לא תרצה לטעום כי לא כולם אוהבים מרקים עם כרוב, אז לא אמרתי להם איזה מרק זה. בקשתי שינחשו ואמרתי להם איזה מרק זה רק אחרי שהם טעמו. וכולם נורא נורא התלהבו. הכנתי סיר ענק שיישאר לי לאמצע השבוע, אבל לא נשאר כלום. באסה!
למנה עיקרית הכנתי כדורי בשר בשעועית ירוקה (עמוד 235) – זה מעין גונדי של אשכנזים שהיה נחמד, עוף בבצל ובצימוקים (עמוד 155) שהיה ממש מוצלח.
אבל האתגר הגדול היה צלי בשר בכרישה וביין (עמוד 137).
הכנתי אותו בדיוק לפי ההוראות (טוב כמעט) עד לשלב שבו היה צריך להוסיף כף חרדל וכף קמח ולבחוש עד שיתעבה. אז הוספתי כף חרדל והוספתי כף קמח ובחשתי. וחיכיתי שיתעבה. אז זהו שלא ממש חיכיתי. פחדתי שיהיה שידור חוזר של פאי הלימון. כי מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין. (ואני לא מתכוונת לכוויה שקבלתי כשהוצאתי את הבשר מהסיר). חטפתי רגליים קרות והוספתי עוד כף קמח.
טעות!!! רוטב הצלי התעבה. והתעבה והתעבה ונהיה כמו בטון. לא נורא! אני רגילה לאלתר – כמו כל מורה טובה
אז הוספתי קצת מים כדי שיהיה פחות סמיך, ואז הוספתי עוד קצת חרדל כדי שיהיה יותר טעים כי המים דיללו קצת את הטעם, ואז הוספתי קצת מים (כי שמתי קצת יותר מדי חרדל), אבל בסוף כנראה יצא בסדר. כי המשפחה הכתירה את המנה "כמנה המנצחת של השבוע". יש! עליתי למרפסת!!!
המשך יבוא…
אתגר הבישול 