אתגר הבישול

המשימה: בישול כל המתכונים מהספר "סודות מן המטבח של נירה רוסו" תוך 365 ימים – בהשראת הסרט "ג´ולי וג´וליה". המטרה: להוכיח לעצמי שאני יכולה לסיים פרוייקט בזמן מוגדר מבלי לוותר באמצע, ולעשות משהו כייפי שיתן לי סיפוק וגם ישדרג את איכות הבישול שלי.


תגובה אחת

שבוע מתוק במיוחד

השבוע החלטתי להשקיע בקינוחים.

כמובן שהכנתי גם מטעמים אחרים כמו מרק ירקות עם גירורי גבינה (עמוד 185) – רק בלי הגבינה, כי הארוחה היתה בשרית. וגם מאפה תפוחי אדמה ושעועית ירוקה (עמוד 198) שהיה קל להכנה וטעים  להפליא. וגם סלט מלפפונים ונבטים (עמוד 289) – שהיה מרענן ומיוחד, קליל וטעים וגם לא משמין

אבל, כמו שאמרתי, השקעתי בקינוח.

קודם כל עוגת גזר ודבש (עמוד 159) שהזכיר יותר עוגת דבש מאשר עוגת גזר אבל עדיין יצא ממש ממש טעים, וגם תותים מצופים שוקולוד לבן (עמוד 289) – שזה פשוט מעדן, קל אבל מיוחד וט-ע-י-ם!!!!  כל הקלוריות שהרווחתי על הסלט בזבזתי על העוגה והתותים. אבל פייר, היה שווה. יאמי!!

Image

המשך יבוא….


2 תגובות

חג שמח!!!

טוב אז מה היה לנו השבוע? דברים די טובים , אם לומר את האמת.

  • חזה עוף בברנדי ופטריות (עמוד 145)- שיצא ממש טעים – למרות שהכנתי את זה זה עם ליקר בננות כי לא היה לי ברנדי.

IMG-20140503-WA0001

  • וגם כבד קצוץ בבצק עלים (עמוד 151)- שהכנתי עם בשר טחון במקום. (כי רוב המשפחה לא מתה על כבד קצוץ). וגם יצא נחמד.

burekas

אבל ההצלחה הגדולה ביותר היתה באופן מפתיע "טארט" תפוחי עץ (עמוד 212)- האמת רק דברים טובים יכולים לצאת משילוב של תפוחים, סוכר, ריבה וברנדי

apple

 

אז חג עצמאות שמח לכו—-לם , עם הרבה אוכל טוב וכיף

המשך יבוא…

 


2 תגובות

מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין

השבוע החלטתי שאני חייבת לשנס מתניים ולהתחיל לעבוד ברצינות. אביב הגיע – פסח בא, ואיתו אנרגיות חדשות לנסות מתכונים חדשים. אני כל כך אוהבת את האביב: הפריחה, ריח הדשא ובעיקר שמיים כחולים. זה עושה לי כל כך טוב.

nature1

כל כך כיף לשבת בגינה, להנות מקרני השמש המלטפות ולשחק בפלאפון, אופס! התבלבלתי. להחליט איזה מתכונים חדשים מבשלים מהספר.

די לשחק בפלאפון!! די לראות סדרות בטלויזיה!! קודם מבשלים ורק אחר כך רואים את שאר הפרקים של העונה הראשונה של "משחק הקלפים". אוף! יש כבר עונה שנייה. כל כך הרבה להספיק. ויש גם פרק חדש של "גריי".

ומחר כבר יש עונה חדשה של "משחקי הכס".

יאללה לבשל, מהר , מהר. אני במתח!!

אז מה היה לנו השבוע?

אזרתי אומץ והכנתי מרק כרוב חמוץ-מתוק (עמוד 64). יצא מ-ע-ו-ל-ה. קצת פחדתי שהמשפחה לא תרצה לטעום כי לא כולם אוהבים מרקים עם כרוב, אז לא אמרתי להם איזה מרק זה. בקשתי שינחשו ואמרתי להם איזה מרק זה רק אחרי שהם טעמו. וכולם נורא נורא התלהבו. הכנתי סיר ענק שיישאר לי לאמצע השבוע, אבל לא נשאר כלום. באסה!

למנה עיקרית הכנתי כדורי בשר בשעועית ירוקה (עמוד 235) – זה מעין גונדי של אשכנזים  שהיה נחמד, עוף בבצל ובצימוקים (עמוד 155) שהיה ממש מוצלח.

אבל האתגר הגדול היה צלי בשר בכרישה וביין (עמוד 137).

הכנתי אותו בדיוק לפי ההוראות (טוב כמעט) עד לשלב שבו היה צריך להוסיף כף חרדל וכף קמח ולבחוש עד שיתעבה. אז הוספתי כף חרדל והוספתי כף קמח ובחשתי. וחיכיתי שיתעבה. אז זהו שלא ממש חיכיתי. פחדתי שיהיה שידור חוזר של פאי הלימון. כי מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין. (ואני לא מתכוונת לכוויה שקבלתי כשהוצאתי את הבשר מהסיר). חטפתי רגליים קרות והוספתי עוד כף קמח.

טעות!!! רוטב הצלי התעבה. והתעבה והתעבה ונהיה כמו בטון. לא נורא!  אני רגילה לאלתר – כמו כל מורה טובה

אז הוספתי קצת מים כדי שיהיה פחות סמיך, ואז הוספתי עוד קצת חרדל כדי שיהיה יותר טעים כי המים דיללו קצת את הטעם, ואז הוספתי קצת מים (כי שמתי קצת יותר מדי חרדל), אבל בסוף כנראה יצא בסדר. כי המשפחה הכתירה את המנה "כמנה המנצחת של השבוע". יש! עליתי למרפסת!!!
meat1
המשך יבוא…


השארת תגובה

פעמיים עוף עם קפה בבקשה

שבוע מאתגר עבר על כוחותינו.

ההצלחות של שבוע שעבר (או אולי השוקולדים של משלוחי המנות) עוררו את הצד ההרפתקני, הספונטאני, המ-ש-ו-ג-ע  שלי ,

אז הכנתי רשימה ארוכה, ארוכה, ארוכה, ארוכה של מתכונים שונים ומשונים להכין השבוע,

 

התכוונתי להכין כל יום מתכון אחר, אבל כרגיל דחיתי הכל ליום שישי ואז ביום שישי הייתי צריכה להכין הכל מהר, מהר, מהר, מהר. כמו בסרטון הזה:

אבל לא נורא – הרוב יצא בסדר, וחלק אפילו יותר בסדר 

אז נ-כ-ו-ן שכדורי הבשר באננס ובפלפל (עמוד 95) לא יצאו בדיוק כמו כדורים, ואלתרתי והוספתי רסק עגבניות ומים, ורוטב צ'ילי מתוק, ופפריקה אדומה, ופפריקה חריפה,  וגם פסטה ואז אפיתי את הכל בתנור כמו לזניה. אבל בסוף יצא טעים. רק לא כדורים ):

ולא נורא שכשהכנתי את הציפוי לפאי שוקולד בשוקולד (עמוד 181) כל המטבח התמלא בשפריצים של שוקולד – ממילא רציתי לצבוע את המטבח. וזה כיף שאפשר ללקק את הקיר כשבא משהו מתוק, כמו בבית של המכשפה בסיפור עמי ותמי.  הלוואי והיה לי בית כזה – זה כמו פורים כל השנה!

 

והעוגה דווקא יצאה לא רע. מה יכול להיות רע בציפוי שמורכב משתי חבילות שוקולד שמוקצפות עם קופסה של שמנת מתוקה. ואם מוסיפים לזה גלידה – אז יאמי!!!

 

אבל גולת הכותרת היתה עוף ברוטב קפה (עמוד 180). מי היה מאמין שתוספת של מעט קפה לרוטב הצלייה יהפוך את העוף למעדן טעים כל כך. פשוט ללקק את האצבעות.

אז בפעם הבאה שאתם הולכים לבית קפה, תזמינו גם עוף!

המשך יבוא…

 


השארת תגובה

כשנותנים לך לימונים – אל תכין פאי לימון

השכן המקסים שלי הביא לי השבוע שקית מלאה בלימונים ישר מהעץ שלו.

אז מה עושים עם לימונים? לימונדה, נכון? אז זהו שלא.

בליל שבת התארחנו אצל חמותי לכבוד יום ההולדת של האחיינית האהובה שלי וכרגיל התנדבתי להכין עוגה. בדרך כלל אני מכינה עוגת שוקולד מושקעת, אבל הפעם החלטתי שאני אהרוג 2 ציפורים במכה אחת. במקום להכין עוגת שוקולד אני אכין  פאי לימון עם מיקפצת (עמוד 85). ככה אני גם אשתמש בלימונים וגם אכין מתכון מהספר.

רעיון גאוני, נכון? אז זהו , שממש לא!  

בהתחלה היה בסדר

הבצק יצא ממש מוצלח. שמתי אותו בתבנית, הורדתי את הקליפה מהלימונים בזסטר החדש שלי (אני מתה על גדג'טים למטבח), והתחלתי בהכנת המלית. ערבבתי קורנפלור עם פודינג ומים לבלילה, התחלתי לערבב כדי שלא יהיו גושים, ואז צלצל הטלפון.

עוד מוכרת שמנסה למכור לי ביטוח חיים. או משהו כזה. האמת שלא ממש ענין אותי מה היא מוכרת. פשוט רציתי שתרד מהקו כדי שאני אוכל לחזור לעוגה. אבל לא. היא צריכה לשאול אותי "מה שלומי?"

מי מכיר אותך בכלל? מה את חברה שלי?

סוף סוף הצלחתי לסגור את הטלפון ולחזור לבלילה. אבל הבלילה פתאום, לא היתה ממש בלילה. יותר גוש סמיך כזה. לא נורא. לא חשדתי. למה שאני אחשוד? מה אני חשדניסט?

הוספתי את הבלילה\גוש לסיר כמו שכתוב במתכון וערבבתי טוב טוב. כמעט ולא היו גושים. גם כאן לא חשדתי.  למה שאני אחשוד? הוספתי את שאר המצרכים למלית וחיכיתי, כולי ציפיה, שהקרם יתעבה כמו שכתוב במתכון.

אבל לא דובים ולא יער. הקרם לא התעבה.

כאן חשדתי! 

טוב. בואי נהיה יצירתיים.  

הוספתי קורנפלור, הוספתי פודינג, ערבבתי, חיממתי. ערבבתי, עוד. 

נאדה. לא התעבה.

טוב אולי זה יתעבה עם הזמן. אולי זה יתעבה בתנור – יש ביצים, נכון? הם בטח יתגבשו בתנור.  טעות!!!!!!!  

המלית לא התגבשה וכשניסיתי לשים מעליה קצף חלבונים, החלבונים החלו להחליק מעל המלית כמו טוביה צפיר בריקוד  "אגם הברבורים"  (ראו סרטון למטה):  

 

בסוף שפכתי חלק גדול מהמֵלית (או המַלית – מה זה המילה המעצבנת הזאת) והכנסתי שוב לתנור לעוד 10 דקות. 

התוצאה: יצא די טעים דוקא אבל נראה ממש לא טוב. אז הוספתי קצפת למעלה ובסוף זה נראה די בסדר. הנה תשפטו בעצמכם:

   
זו העוגה המקורית   ככה יצא לי   ככה זה נראה עם הקצפת למעלה

.  

המשפחה דווקא פרגנה, אבל אני לא הייתי מרוצה. אז עכשיו אני מחכה שהשכן שלי יחזור מחו"ל ויביא לי עוד לימונים, כדי שאוכל להתענות (סליחה – לנסות) שוב.

אז שבוע אחד עבר מתחילת הפרויקט ונשארו עוד 51.

הכנתי 8 מתכונים (לא כולל את הפאי לימון – אותו אני אכין שוב ביום בהיר אחד) ורוב המתכונים יצאו בסדר – לפחות יותר טוב מפאי הלימון.

בלט במיוחד המתכון לגלילי בצק עלים בגבינה מלוחה שקיבל דוז פואה מהמשפחה. 

                  

 

בינתיים אני מרגישה מאותגרת ומאושרת (ולא רק מכל השוקולד שאכלתי ממשלוחי המנות שקבלנו – חג פורים, חג פורים, חג מלא שוקולדים!)

המשך יבוא…


השארת תגובה

איך הכל התחיל

אז ככה…

לא מזמן ראיתי שוב את הסרט ג’ולי וג’וליה. סרט מקסים.

ג’ולי, שאוהבת להתחיל פרוייקטים אבל לא לסיים אותם (נשמע מוכר!) מחליטה לאתגר את עצמה ולבשל ב – 365 ימים את כל 536 המתכונים בספר הבישול האגדי של ג’וליה צ’יילד Mastering the Art of French Cooking (שלימד את האמריקאים לבשל ולאכול אוכל צרפתי).

ממש בא לי לעשות משהו כזה. אני נורא אוהבת פרוייקטים חדשים. אז נכון שאני לא תמיד מתמידה, ויש לי מרתף מלא חומרים להכנת תכשיטים, קלסרים עם שירים מחבורת הזמר, צבעי שמן מהחוג לציור על משי, כלים לעבודה בגינה, זכוכיות של ויטראג’ים ועוד ועוד ועוד. אבל דוקא בגלל זה הרעיון בסרט נראה לי רעיון מעולה.

הפעם יהיה תאריך יעד ואני אהיה חייבת לעמוד בו. ואם אני אתעד את הכל בבלוג אז יהיה יותר קשה לפרוש באמצע. כי מה שכתוב – מחייב! (אני מקווה).  אז זהו החלטתי. CHALLENGE ACCEPTED  – כמו שבארני מהסדרה How I Met Your Mother תמיד אומר.

אבל לא בא לי על הספר של ג’וליה צ’יילד. האוכל הוא מאד אמריקאי. וחוץ מזה הוא ממש אבל ממש לא כשר. לא טוב.

אז איזה ספר כן? בדקתי את כל ספרי הבישול שלי (יש לי בערך 30 ספרים) ובסוף בחרתי את הקלאסיקה “סודות מן המטבח של נירה רוסו” . כי המתכונים בו לא מסובכים מדי (מה לעשות, אני לא מאסטר-שף) אבל גם לא למתחילים בלבד. והכי חשוב יש כל מיני סוגים של מתכונים (בשר, תוספות, קינוחים וכו’) אז לא יהיה משעמם.

סודות מן המטבח של נירה רוסו

אז מה יהיה לנו?

365 ימים , 287 מתכונים ואשה אחת עם פרוייקט חדש. יש!!!!!!

המשך יבוא…